חוקי התזונה היהודית

הבנת הכללים מאחורי שמירת המצוות

חוקי הכשרות הנקראים גם חוקי התזונה היהודיים, הם הבסיס לקיום הכשרות. כללים אלה נקבעו בתורה והוסברו בתלמוד. משמעות המילה "כשר" פירושה "התאמה", והחוקים הכשרים עוסקים בעצמם באילו מזונות נחשבים ראויים לאכילה. מי שמקפיד לשמור על כשרות, פעל לפי חוקי התזונה היהודיים.

אף על פי שהוראות הכשרות המקראיות אינן משתנות, ממשיכים המומחים הרבניים לבחון ולפרש את משמעותם ואת יישומם המעשי של חוקי התזונה היהודיים בתגובה להתפתחויות החדשות בתחום עיבוד המזון התעשייתי.

המורכבות וההיקף הבינלאומי של אספקת המזון המודרנית סללו את הדרך לתעשיית הסמכה כשרה, המספקת יצרני מזון, מפעלי שירותי מזון וקייטרינג עם פיקוח על הייצור, ומסייעת לצרכנים כשרים לזהות אילו מוצרי מזון כשרים בסיוע סימנים מסחריים המעידים על מעמד כשרות של מזון מוסמך.

חוקי התזונה היהודיים מסבירים את הכללים לבחירת מוצרי בעלי חיים כשרים, כולל איסור של מה שנחשב לבעלי חיים "לא נקיים" וערבוב בשר ומוצרי חלב. החוקים גם מתאר מה נחשבים מזונות "נייטרלי" (pareve).

מוצרים מן החי

כדי להיחשב כשרה, בעלי החיים חייבים ליפול לאחד הקטגוריות הבאות, ולעמוד בדרישות מסוימות.

מן החיות שאפשר לאכול, יש לשחוט את הציפורים והיונקים על פי ההלכה היהודית, תהליך המכונה שכיטה . חלקים מסוימים של בעלי חיים מותר אסור לאכול. כמו כן, כל הדם חייב להיות מרוקן מן הבשר או מבושל ממנו לפני שהוא אכל.

בשר ומוצרי חלב

כל בשר (בשר של ציפורים ויונקים) לא ניתן לאכול עם חלב. כלים אשר באים במגע עם בשר (בעוד חם) לא ניתן להשתמש עם חלב ולהיפך. בנוסף, לא ניתן להשתמש בכלים שבאו במגע עם מזון לא כשר (בעת חמה) עם מזון כשר .

Pareve מזון

המזון הכשר מחולק לשלוש קטגוריות: בשר, מוצרי חלב וחלב. מזונות pareve נחשבים נייטרליים ניתן לאכול עם חלב או בשר.