Chaud-froid (מבוטא "show-FRWAH") היא מילה שיש לה שתי משמעויות באמנויות הקולינריות. במקור, הוא התייחס למאכל של עוף מבושל אשר היה מקורר ואז שטוף ברוטב קלוי עשוי נוזל הבישול שלה.
כיום, המילה chaud-froid משמש בעיקר כדי לתאר את הרוטב עצמו. אבל צלחת העוף שממנו הרוטב מקבל את שמו הוא כל כך הרבה יותר מעניין.
קודם כל, chaud-froid הוא מונח צרפתי שמתרגם פשוטו כמשמעו "חם קר". הסיבה לכך מסתתרת על ידי הערפל של סיפור המקור הקולינרי, דוגמאות אשר נוטות לייצג את הז'אנר "טעות מקרית" או את ז'אנר "תובעני".
זה האחרון כולל לעתים קרובות גם את אלמנט ההפתעה (כלומר, כנופיית אצילים מתנגשת במטבח לאחר שעות ותובעת מזון).
סיפורו של צ'אוד-פרויד הוא מן הסוג השני. הוא כולל את הדוכס של פיני-לוקסמבורג, אשר מארח ארוחה מפוארת, רק כדי להיקרא על ידי המלך. בשובו אל הטירה שלו, הדוכס הרעב מוצא שכל מה שנשאר מן החג הוא מנה של עוף קר, שהוא בכל זאת טורף, נהנה זה כל כך ביסודיות שהוא מאוחר יותר הוא שואל השף שלו לשחזר אותו בדיוק כפי שהוא. השם הסותר- chaud-froid ובכך מבטא את הפרדוקס הטמון בכוונה ליצור מנה לטעום כמו שאריות.
כמו סיפורים קולינריים מוצא ללכת, זה אחד המאמינים יותר. כל מי שבאו אי-פעם הביתה רעב ושאריות עוף קר ישר מהמקרר יזהו את עצמם בפיני הזקנה. ההבדל בינו לבינך הוא, שהוא יכול ללכת אל השף שלו למחרת ולהזמין אותו לשכפל אותו, ממש עד חתיכות הג'לי הקטנטנות, שבבקשה, זה מה שעושה את שאר העוף הקר כל כך שמיימי.
זה היה עידן המשטר אנסיאן, לא ידוע בדיוק על האיפוק שלו במרדף אחר תענוגות אישיים, קולינריים או אחרת, השף התעלה על עצמו, משרת את chaud-froid על שלושה נדבכים מעמד מאכל, מעוטר כמהין, לשון longues ו מעדנים אחרים, ומוכתר על ידי קוקסומב (אשר אם אתה לא מוכר, זה דבר אדום אדמדם שוכן על החלק העליון של ראש תרנגול).
וכך נולדה אגדה.
לעומת זאת, בימים אלה המונח chaud-froid כמעט תמיד מתייחס רוטב jellied המשמש לקשט מגשים המשרתים או שדיים עוף המעיל או פריטים מבושלים אחרים מקורר (בדרך כלל עוף). בדרך כלל זה נעשה על ידי הוספת ג'לטין לרוטב velouté , או רוטב דמוי זיגוג או רוטב בשמל .
זה יכול להיעשות גם על ידי הוספת שמנת פשוטה aspic . ב קמצוץ, אפשר להוסיף ג'לטין כדי מיונז או שמנת חמוצה, לעשות תחליף chaud-froid שנקרא קולונז מיונז.